חוק העתיקות
התשל"ח 1978. חוק העתיקות מהווה תשתית לפעולות האכיפה של רשות העתיקות. החוק מגדיר מהו אתר עתיקות ומהי עתיקה. על פי החוק, פעולות פיתוח באתר עתיקות מוכרז ניתן לבצע רק על פי תנאים שניתנו על ידי מנהל רשות העתיקות. למנהל ישנן סמכויות לעצור עבודות פיתוח גם אם אלו לא בוצעו באתר עתיקות מוכרז, אך בעטין נפגעו עתיקות.

חוק רשות העתיקות
עד לשנת 1989 היה אגף העתיקות במשרד החינוך אמון על הארכיאולוגיה הציבורית. לאחר חקיקת חוק רשות העתיקות, הוקמה ב-1 באפריל 1990 רשות ממלכתית. מייסד  הרשות ומנהלה הראשון, אלוף (במיל') אמיר דרורי ז"ל, הגדיל באופן דרמטי את הארגון והפך אותו לגוף בעל פריסה ארצית רחבה וכלי אכיפה משמעותיים.

רשימת אתרי העתיקות
הרשימה של אתרי העתיקות מפורסמת בילקוטי הפרסומים של מדינת ישראל, בהוצאת משרד המשפטים. פרסום האתרים מקנה להם סטאטוס חוקי ומאפשר לרשות העתיקות לאכוף בתחומם את החוק. הרשימה הראשונה יצאה לאור בשנת 1964. עד להקמת רשות העתיקות פורסמו 13 הודעות על תיקון הרשימה ומספר אתרי העתיקות בהן היה מאות אחדות. מאז הקמת הרשות פורסמו כ-70 הודעות ולפי פרסומים של רשות העתיקות ישנם בארץ כ-30,000 אתרים מוכרזים, היקף שאין שני לו בעולם כולו. בעת תכנון פרויקט פיתוח ישנה חשיבות עליונה בבדיקה מקצועית ומדויקת של תחום אתרי העתיקות שבשטח התכנית.

ועדת ערר
בחוק העתיקות נקבע כי תוקם ועדת ערר על פי חוק. מי שמבקש לערר על הנחיות שניתנו לו מתוקף חוק העתיקות, רשאי לעשות זאת על פי חוק. בראש הועדה עומד/ת עו"ד וההליך הוא מעין שיפוטי. החוק מגדיר לוחות זמנים להגשת ערר וכן את אופן ההגשה.

תקנות
לצד חוק העתיקות, הותקנו בעבר שורה של תקנות המהוות חקיקת משנה. התקנות המשמעותיות ביותר לציבור הרחב הן תקנות האגרות (2001) על פיהן יש לשלם אגרה קבועה בגין כול מ"ר של חפירה הנדרשת לצורך מתן היתר לפיתוח בתחום אתר עתיקות.

פסקי דין חשובים ותקדימים משפטיים
מאחר שחוק העתיקות והתקנות הנלוות נוסחו לעיתים באופן לא ברור, ומאחר שמעת לעת נתנו עובדי רשות העתיקות פרשנות מרחיבה ובלתי חוקית לחוק, נדרשו לא אחת בתי המשפט לסוגיות שונות הקשורות בחוק העתיקות ובמדיניות הרשות. פסק הדין המפורסם ביותר ניתן על ידי שופט בית המשפט העליון, זמיר, בבג"ץ 4145/95. בפסיקתו קבע השופט זמיר: "חוק העתיקות יכל להתפרש, ולדעתי צריך להתפרש, באופן המחייב את רשות העתיקות לבדוק אם שטח מכיל עתיקות תוך זמן סביר מיום שנתבקשה לכך, ולממן, היא בעצמה ולא הבעלים, את הוצאות הבדיקה (לרבות החפירה) בשטח." בפס"ד זה מוסיף השופט וקובע: "תמימות היא, רחוקה מהמציאות, לראות את היחסים בין הרשות לבין הבעלים כיחסים חוזיים גרידא. היחסים החוזיים בין הרשות לבין הבעלים הם יחסים וירטואליים. היחסים האמיתיים ביניהם הם יחסים כפייתיים, שהרי ברור כי החוזה אינו נערך משום שהבעלים מעוניינים לגלות אם האתר שבבעלותם מכיל עתיקות, אלא משום שאחרת מוטל עליהם איסור לעשות שימוש באתר לצורך בניה או פעולה אחרת."

סוף מעשה במחשבה תחילה – תכנון פרויקטים בשטחים בהם אתרי עתיקות מחייב ליווי מקצועי לאדריכל. ראשית התהליך חייב להתבסס על לימוד המצב הקיים בשטח כפי שמקובל במלאכת תכנון בכל הקשור בטופוגרפיה, בסטטוס התכנוני, בתשתיות הקיימות וכו'. עבודת תכנון שתתבסס על תצפית שטח יסודית בידי יועצי קדם וכן על לימוד ההיסטוריה המנהלית והמחקרית של תא השטח, תחסוך בסופו של יום הוצאות רבות ועיכובים ממושכים בהליכי הפיתוח.

יועצי קדם יוכלו לספק למתכנן כלי תכנון שייסעו בידו להקטין ככל שנדרש את הממשק עם העתיקות. כך יהיה יישום התכנית מהיר יותר וזול יותר ליזם.

יזמים ואנשי פיתוח משיקים פרויקטים על בסיס תכנית עסקית מבוססת ומתומחרת היטב. אך רבים מהם מתייחסים לארכיאולוגיה כאל כוח עליון שלא ניתן להעריך את השפעותיו ולכל היותר צריך להתפלל שהנזק יהיה מינימאלי. אמנם בתחום הארכיאולוגיה ישנם נעלמים רבים וקשה יותר לתמחר הוצאות צפויות, אבל המשימה בהחלט אפשרית בגבולות טעות סבירים.

צוות יועצי קדם מסוגל להעריך הוצאות צפויות בגין עתיקות בעת הליכי הכנה של הצעת מחיר למכרז על נדל"ן. הערכה כזו מתבצעת באמצעות לימוד יסודי של תא השטח, חקירת תולדות המחקר של השטח, בדיקת ההיסטוריה המנהלית וביצוע מודלים המבוססים על שטחים סמוכים ודומים באופיים. הדבר נכון גם כאשר מדובר במכרז אשר צפויים בו מבנים עתיקים ומבנים היסטוריים המיועדים לשימור ושחזור.

בהעדר ייעוץ מקצועי עשוי היזם להידרש להוצאת ממון רב וכן לעיקובים ממושכים בהליכי הפיתוח. היועץ הארכיאולוגי של קדם ישמש כנציגו המקצועי של היזם בדיאלוג עם נציגי רשות העתיקות.

חברות ממשלתיות רבות נדרשות לבצע סקרים, חפירות הצלה ושימור של מבנים. ישנם משרדים וחברות אשר נוטים לקבל את הנחיות רשות העתיקות מבלי לבחון את הדרישות, את העלויות שלהן ואת השפעותיהן על לוחות הזמנים.

אך גישה זו שגויה מבסיסה! כפי שארגונים גדולים מסתייעים ביועצים מקצועיים בכול תחומי החיים בהם: אדריכלות, משפט, ראיית חשבון וכו' כך יש מקום להסתייע ביועץ ארכיאולוגי. יועץ טוב עשוי לעיתים למנוע משולחיו את הצורך בממישק עם אתר העתיקות. אם אין ברירה וחייבים לבצע עבודות בתחום אתר עתיקות, אז רצוי שהעבודות יבוצעו לאחר תכנון מושכל.

חוק חובת המכרזים (1992) ותקנות הפטור לחוק (1993) מחייבים את משרדי הממשלה לבצע מכרז לצורך הזמנת שירותים בהם גם שירותים ארכיאולוגיים. תקנות הפטור מתארות הליך מאוד מוגדר להקניית פטור ממכרז אשר ניתן רק במקרים נדירים וחריגים. ניהול מכרזים בתחום הארכיאולוגיה מחייב ניסיון מקצועי.

הנחיות רשות העתיקות אינן בגדר "קיר בטון" וניתן לבחון אותן ולהגמיש אותן. ולאחר ששולמו כספי ציבור בגין שירותים ארכיאולוגיים, ראוי שאיש מקצוע יפקח על הדרישות התקציביות, על הביצוע בפועל ובהתאם יאשר חשבונות לתשלום.

המשרדים הממשלתיים והחברות הממשלתיות המובילים בארץ עמם עבדנו בעבר:

• משרד השיכון
• מע"צ
• רכבת ישראל
• מנהל מקרקעי ישראל
• מקורות

חברות פרטיות רבות נדרשות במהלך השנים להתמודד עם דרישות של רשות העתיקות כתנאי למיזמי פיתוח. במגזר הפרטי ישנה חשיבות רבה לממש את היעדים להלן:

• חסכון בהוצאות
• יעול ושמירה על לוחות זמנים
• תכנון תקציבי ותפעולי

יעדים אלה ניתן להשיג באמצעות שילובו של היועץ הארכיאולוגי של קדם כבר משלב התכנון של המיזם. החברות המובילות במשק זכו להנות מהייעוץ שלנו בעבר, בהן:

• אפריקה ישראל
• דניה סיבוס
• אזורים
• מוריה
• נתיבי היובל
• דרך ארץ

רשויות מוניציפאליות נדרשות אף הן לליווי תהליכי מונחה על ידי יועץ מקצועי. הערך המוסף של הרשות המקומית בטיפול בממישק עם העתיקות צריך להיות בגישה הקהילתית. גישה זו קונה לעצמה מעמד רב בעשרים השנים האחרונות במדינות המערב. בארץ היא נמצאת בחיתוליה. הארכיאולוגיה הקהילתית הפכה את הפרימדה על קודקודה. אם עד לא מזמן הארכיאולוגיה נועדה לשרת את האתר והחוקר וכול השאר היו אמצעים לשם כך. הגישה הקהילתית גורסת שהאתר והחוקר הינם חלק מהאמצעים ואילו המטרה היא הקהילה. אימוץ אתר או אתרים בקהילה יכולים להפוך למנוף מרכזי בהעצמה קהילתית תוך הגברת המודעות של הפרט לסביבה, לקיחת אחריות לסביבה, סקרנות אודות העבר של היישוב ובסופו של דבר הזדהות וגאווה רבה במקום המגורים. הארכיאולוגיה הקהילתית מוכיחה עצמה בעיקר בקהילות הטרוגניות המורכבות מקהלים שונים שמידת השיתוף ביניהם מוגבלת.

כחלוצים בתחום, אנו יכולים לסייע לרשויות לפתח את הארכיאולוגיה הקהילתית ולאגם באמצעותה משאבים לטובת הקהילה ולטובת הרשות.